הקרנית מהווה את החלק המרכזי של המשטח הקדמי של העין ובעלת צורת כיפה. לעתים, המבנה של הקרנית אינו חזק מספיק כדי לשמר את הצורה העגולה ונוצרות בליטות המדמות מבנה חרוט.
מצב זה מכונה בשם קרטוקונוס (Keratoconus). קרטוקונוס היא מחלה המתפתחת בעיניים אולם לא בהכרח סימטרית. המחלה מאופיינת בהיחלשות החומר המרכיב את משטח העין המוביל לעיוות הקרנית.
היווצרות קרטוקונוס
סיבי חלבון קולגן זעירים בעין תומכים בקרנית ומונעים ממנה לסטות ממקומה. כאשר הסיבים נחלשים ומתרפים, הצורה התקינה אינה נשמרת והקרנית משנה את צורתה לחרוט.
קרטוקונוס היא מחלה תורשתית ועל כן מומלץ לבדוק ילדים החל מגיל 10, אשר הוריהם סבלו מהמחלה.
המחלה מתרחשת לעיתים קרובות יותר אצל אנשים הסובלים מבעיות רפואיות, לרבות אלרגיות מסוימות. על פי דעות מסוימות קיים קשר בין שפשוף בעין להתפתחות קרטוקונוס.
קרטוקונוס בדרך כלל מתחיל בשלהי גיל ההתבגרות אולם במקרים אחרים נצפתה המחלה לראשונה בגיל 30 ומעלה. על פי ממצאים מסוימים קיים קשר בין תסמונת דאון וקרטוקונוס.
השינויים בקרנית העין עשויים להתרחש בפתאומיות או בהדרגתיות במשך מספר שנים. השינויים עלולים לגרום לטשטוש ראייה, סינוור וראייה לקויה. השינויים יכולים להיפסק בכל עת, או להתפתח במשך עשרות שנים. אצל מרבית האנשים, שתי העיניים מושפעות מהמחלה וסופגות פגיעה, אם כי לא תמיד במידה זהה.
האם קרטוקונוס יכול לגרום נזק לראייה?
השינויים בקרנית מכבידים על תפקודה התקין של העין ופוגעים בראייה. יכולת ההתמקדות נפגעת ונדרש שימוש בעדשות מגע ומשקפי ראייה. למעשה, השתלת קרנית עשויה להיות נחוצה כדי לשחזר את הראייה.
ניתוח לייזר לתיקון הראייה עשוי להיות מסוכן ואינו מומלץ לסובלים מקרטוקונוס.
אבחון קרטוקונוס
קרטוקונוס מעורר שינויים בראייה בשתי דרכים. הקרנית משנה את צורתה לקונוס, המשטח החלק הופך לגלי. החלק הקדמי של הקרנית מתרחב וכתוצאה מכך יכולת הראייה למרחק נפגמת. כלומר, ניתן לצפות בעצמים באופן ברור במרחק קטן. גופים רחוקים נצפים בטשטוש.
ניתן להבחין במחלה במהלך בדיקת ראייה שגרתית. בנוסף, המטופל יתלונן על סמפטומים המאפיינים את המחלה כמו שינוי פתאומי בראייה באחת העיניים, ראייה כפולה דרך עין אחת, אובייקטים מעוותים, אורות בוהקים מדי וסימנים נוספים. השינוי במבנה הקרנית ניתן למדידה.
דרכי טיפול
בצורה המתונה של המחלה, הטיפול מתחיל בדרך כלל בהרכבת משקפי ראייה תואמות. במידה ומשקפי הראייה אינן מספקות ראייה נאותה, מחלה מתקדמת והקרנית מידללת ומאבדת את צורתה, ניתן להשתמש בעדשות מגע רכות המותאמות באופן אישי, עדשות מגע חדירות גז, עדשות היברידיות, הצלבת קרניות והשתלת קרנית כמוצא אחרון.
הליך הצלבת הקרניות מחזק את רקמת הקרנית ומונע את סטיית הקרנית ממקומה. במהלכו, החלק החיצוני של הקרנית, שכבת האפיתל, מוסר כדי לאפשר חדירה של ריבופלבין, אחד הסוגים של ויטמין B, אשר לאחר מכן מופעל על ידי האולטרה סגול. טכניקה זאת מפחיתה את כמות הזיהומים.
פרוגנוזה וסיבוכים
במרבית המקרים הראייה ניתנת לתיקון על ידי עדשות מגע נוקשות וחדירות גז. אם יש צורך בהשתלת קרנית, התוצאות בדרך כלל טובות אולם תקופת ההחלמה עשויה להיות ארוכה ובמקרים מסוימים המטופלים יזדקקו לעדשות מגע.
לאחר השתלת הקרנית קיים סיכון לדחיית הקרנית. טיפול נוסף הוא שימוש בטיפולי לייזר לצורך תיקון הראייה. הבחירה בשיטת טיפול זאת נעשית במקרים נדירים בעקבות הסכנות והסיבוכים הרבים הכרוכים בתהליך.
מניעה
אין אמצעי מניעה. מומחים אחדים מאמינים כי חולים הסובלים מקרטוקונוס מוכרחים לטפל באלרגיות עיניים בחומרה ולהימנע משפשוף העיניים.
